החלטה בתיק בר"ע 10275-04-12

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של רשם בית הדין האזורי בנצרת (דמ"ר 46414-11-11; הרשם מוסטפא קאסם) אשר ניתן ביום 22.3.2012, וחייב את המבקשת בהעדר התייצבות מצידה לשלם למשיבה סך של 4135 ש"ח בצרוף הפרשי ריבית והצמדה, ובנוסף לכך הוצאות משפט  בסך של 500 ש"ח.

2. המשיבה עבדה אצל המבקשת במשך 10 חודשים ופוטרה. המשיבה תבעה בבית הדין האזורי תשלום דמי הודעה מוקדמת בסך של 1620 ש"ח ; פדיון ימי חופשה בסך של 435 ש"ח ; החזר הוצאות נסיעה בסך של 2080 ש"ח ; כמו כן תבעה המשיבה להעביר לה את זכויות הפנסיה שנצברו לזכותה בתקופת עבודתה. סך כל תביעתה הסתכם ב 4135 ש"ח.

3. בכתב ההגנה טענה המבקשת לעניין סעיף החזר הוצאות נסיעה, כי היא זו שהסיעה את המשיבה למקום העבודה ובחזרה, ולכן המשיבה אינה זכאית להחזר הוצאות נסיעה. המבקשת הודתה כי נתנה למשיבה  מכתב פיטורים, למרות שלטענתה התפטרה, אך טענה כי עשתה זאת לבקשת המשיבה, כדי  להציגו בשירות התעסוקה. לגבי שאר  טענות המשיבה, טענה המבקשת, כי כל הזכויות ישולמו למשיבה ללא צורך  בהוראת בית הדין.

4. המבקשת זומנה לישיבת הוכחות בבית הדין האזורי שהתקיימה ביום 22.3.12, אך לא התייצבה לדיון על אף שזומנהכדין כפי שעולה מאישור המסירה מיום  23.2.12 .בנסיבות אלו דן הרשם בתביעת המשיבה במעמד צד אחד  ופסק כאמור לעיל .

5. ביום 4.4.2012 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית דין זה, שעניינה בקשה לביטול פסק דין בית הדין האזורי שניתן נגדה במעמד צד אחד.

6. בבקשת רשות הערעור  טענה המבקשת כי דיון ההוכחות שהיה קבוע ליום 14.02.12 נדחה, ולאחר מועד זה לא קיבלה המבקשת הודעת זימון חדשה לדיון שהתקיים ביום  22.3.12 . טענה זו לא גובתה באסמכתא כלשהי. מאידך קיים אישור מסירה חתום לכאורה על ידי המבקשת לזימון לדיון זה. המבקשת גם לא טענה בבקשה זו דבר לגופה של  התביעה.

7. הדרך הנכונה יותר הייתה להגיש בקשה מנומקת לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, תוך הזמן הקבוע בחוק.  דרך זו עדיפה, משום שהיא מאפשרת לנתבע להוכיח בראיות את טענתו, לפיה לא קיבל  את הזמנה לדיון.  גם הגשת בקשת רשות ערעור היא דרך לגיטימית, אך מרחב שיקול הדעת בדיון  בדרך זו מצומצם יותר. מאחר והמבקשת איננה מיוצגת, לא הייתי מהסס, לפעול להעברת ההליך  למסלול של בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, מתוך הנחה שזו הייתה באמת בקשתה של המבקשת במקרה זה, כפי שעולה מן הבקשה עצמה. מתוך מגמה ללכת בדרך זו, נתתי ביום 30.04.12   את ההחלטה הבאה:

" כדי למנוע דיונים מיותרים, ובשל הספק במסירת ההזמנה לדיון למבקשת, מומלץ לצדדים לחזור לבית הדין האזורי ולראות בבקשת המבקשת הזו כבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. בית הדין האזורי ידון בבקשה ויחליט בהתאם על המשך ההליכים. הצדדים יודיעו את עמדתם על המלצה זו עד ליום 3.05.12 ".

9. ביום 3.05.12 התקבלה תגובת המשיבה, ובה התנגדה להמלצת בית הדין, וביקשה לאשר את פסק דין רשם בית הדין האזורי, שניתןנגד המבקשת בהעדרה, ביום 22.3.2012.  עמדת המבקשת להמלצת בית הדין לא התקבלה עד היום .  

10.במצב דברים זה, בו לא קבלה המשיבה את המלצת בית הדין, והמבקשת לא הגיבה כלל להצעה זו, למרות שנשלחה אליה כדין בפקס, לא נותר לי אלא לבחון, האם נפל פגם בהחלטת הרשם, המצדיקה מתן רשות ערעור. לאחר שעיינתי בטענות המבקשת ובכלל החומר המונח בפני לא מצאתי כי יש מקום להתערבות בפסק דינו של רשם בית הדין האזורי. המבקשת הוזמנה כדין, המשיבה טענה את טענותיה, ומנגד לא נתמך כתב ההגנה על ידי נציג המבקשת שלא התייצב לדיון, למרות שהמבקשת הוזמנה כדין.

11. סוף דבר -לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ג' אב תשע"ב (22 יולי 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: